כד, בעיני, הוא לא רק כלי; הוא סמל שיכול להכיל ולבטא כל רגש, זיכרון או רעיון – מיכל בטוח שיכול להכיל הכל, והוא יכול ללבוש כל צורה, חומר או גודל ולהשתנות בקלות בטכניקה שאציג כאן, בה נחקור שימוש בצבעים, פטרנים וחומרים לצד נגיעה בזכרונות, עולמות ההשראה והרגשות האישיים שלנו. כל כד שניצור יהיה חד פעמי וייחודי, עם טכניקה ומשמעות משלו. האתגר הוא-שלב ראשון: יצירת טקסטורות ופטרנים. נתחיל ביצירת טקסטורות ופאטרנים מגוונים על דפי נייר. השתמשו בצבעי מים, דיו, עפרונות צבעוניים, קולאז' ממגזינים או כל חומר שיש לכן. בשלב הזה, שכחו מהכד הסופי – היו נוכחות ברגע וצרו לפי האינטואיציה שלכן, דרך צבעים, מרקמים ודפוסים שמדברים אליכן רגשית. זו הזדמנות להיות ברגע היצירתי ולהתמסר למשחקיות. שלב שני: יצירת הצורה של הכד. אחרי שיצרתן את הטקסטורות שלכן, קחו נייר נוסף, קפלו אותו וגזרו צורת כד. כשתפתחו אותו, יהיה לכן מיתאר כד שחסר במרכז הנייר. חזרו על הפעולה ויצרו כך דוגמאות גזורות של כדים שונים - גבוהים, רחבים, ארוכים, עגולים ועוד… הניחו את השכבה של הכד החסר מעל הטקסטורות שיצרתן, שחקו עם המיקום עד שתמצאו את השילוב שנראה לכן הכי מתאים, ואז הדביקו או המשיכו להתנסות עם צורות נוספות. מחכה לראות את קולקציית הכדים שלכן. איריס פוגל בן חמו.